לפני כמה שנים, נתקלתי בקורס אונלייני נחמד ששילב איזון צ’אקרות באמצעות ריקוד. לפני כל הרצאה, המרצה שמה לנו כמה דקות של מוזיקה ופשוט אמרה לנו לרקוד. בלי הוראות נוספות.
זה היה השלב הכי תרפוייטי עבורי בכל התהליך. זה היה פשוט משחרר.
זמן מה לאחר מכן, התחלתי לכתוב את סדרת הכתבות על הצ’אקרות. כאשר הגעתי לצ’אקרת המין והחיבור שלה לריקוד, הבנתי שזה הולך עמוק יותר והחלטתי לתת לזה מקום בכתבה נפרדת.
תפקידה של מערכת הצ’אקרות היא לאזן את השדה האנרגטי של האדם, הידוע גם כהילה. ההילה דינמית, היא מטריקס אנרגטי שכוללת רבדים פיזיים, רגשיים, מנטליים וכמובן רוחניים של ההוויה שלנו.
כל צ’אקרה משפיעה על אספקט אחר בחיינו – מאינסטינקטים שלנו, מיניות, עוצמה אישית לעד איך אנחנו אוהבות ומתקשרות, איך אנחנו משתמשות באינטואיציה שלנו או מתחברות למקור הרוחני שלנו. כאשר אנחנו מאוזנות – התחושה היא של בית. לרקוד את הצ’אקרות זאת הזנה לאני העצמי שלי ולנשמתי.
זהו ריקוד המשלב תנועה חופשית עם תדרים מסוימים, הריקוד משחרר את האנרגיה בגופנו ופותח לחוות את חיינו בצורה עמוקה יותר. זוהי בעצם סוג של מדיטציה דינמית בתנועה.
בחדר מעט חשוך, לאור נרות, אנחנו נתחיל לזוז עם צלילי המוזיקה בכדי להסתנכרן עם הויברציות של שבע צ’אקרות מרכזיות בגופנו. נרקוד בעיקר כשהעיניים עצומות ותשומת הלב שלנו פנימה.
ריקוד הצ’אקרות נועד לחבר אותנו לעולם הפנימי שלנו, עולם של דמיון, רגשות, אינטואיציה ותחושות.
החוויה היא כמו הליכה בתוך חלום, אנחנו רוקדות חלקים נשכחים של עצמנו ומשחררות זכרונות ששמורות בשרירים שלנו. הכאבים שלנו חושפים את הסיפורים ופחדים נסתרים חושפים את פניהם. החוויה היא אישית ומשקפת את הטבע וההיסטוריה שלנו. יחד עם זאת, היא תמיד מחברת אותנו לגבהים רוחניים קולקטיבים ועומקים של החוויה האנושית.
על פי הפסיכולוגיה היונגיאנית (זרם בפסיכולוגיה המבוסס על הגותו של קרל גוסטב יונג, תלמידו של זיגמונד פרויד והורחב על ידי תלמידיו וממשיכי דרכו), ריקוד צ’אקרות נועד לריפוי וגילוי עצמי. כל ריקוד נותן לנו תובנות ותחושות שונות. ואנחנו יוצרות אומנות מנדלה אישית כדרך לקרקע את החוויה הזו לחלק המודע שלנו.
כל ריקוד מקרב אותנו לאדם שנועדנו להיות.
כעת נעבור על כל אחת מצ’אקרות, אך זכרי – לשחרר, להנות וחפשי את המשמעות של אותה צ’אקרה עבורך. אין נכון או לא נכון בריקוד זה. הוא מגוון ואותנטי, בדיוק כמוך.
צ’אקרת הבסיס
המרכז האנרגטי הראשון, הוא צ’אקרת הבסיס. התנועות הספונטניות שמציפות אותנו כאשר רוקדים אותה, נוטים להזכיר ולשאוב השראה מריקודים שבטיים – בדומה לתרבויות הילידים באפריקה, אוסטריה או צפון אמריקה. ריקודים שבטיים אלה קשורים לנושאי הבסיס,יוצרים חיבור בנינו לאדמה, תחושות של קרקוע, השרדות. בריקוד הצ’אקרות תנועות מודגשות של הרגליים והרגליים מחברות אותנו לאדמה המוצקה. דמיינו ריקוד סביב מדורה עתיקה והבאתו לעולם ולהווה שלנו.
בתרבויות קדומות אלו היו הריקודים מחקים תנועות של בעלי חיים ויוצרים ריקוד חי, פראי והגולמי . חזרה אל היצר המולד שלנו.
לקריאה על צאקרת הבסיס לחצי כאן
בתרבויות קדומות אלו היו הריקודים מחקים תנועות של בעלי חיים ויוצרים ריקוד חי, פראי והגולמי . חזרה אל היצר המולד שלנו.
לקריאה על צאקרת הבסיס לחצי כאן
צאקרת המין
ריקוד הצ’אקרה הקדושה הזו, יכול להיות בהשראת הריקודים הנשיים שנמצאו במזרח התיכון, דרום אמריקה והוואי. ריקודים מאזורים אלה חגגו איכויות הקשורות לצ’אקרה המקודשת, כולל תחושות, רגשות ומיניות. ריקוד קדוש זה יכול להיות איטי וחושני, או פלרטטני וארוטי, עם תנועות מעגליות וזורמות של הירכיים והבטן התחתונה. לאורך הריקוד הזה הופכים לצוענייה, רקדנית בטן, אלילה קדומה, כשאנחנו נכנעות לתנועות המדמות נחש.
לקריאה על צאקרת המין לחצי כאן
לקריאה על צאקרת המין לחצי כאן
מקלעת השמש
לרקוד את צ’אקרת מקלעת השמש, זה לקרוא לריקודי הלוחמים של יוון העתיקה, מרוקו, ספרד, מקסיקו וברזיל. ריקודי הלוחם הללו בעלי אנרגיה זכרית עוצמתית, שכן התנועה שלהם מדמה בקצבה את אמנות הלחימה. בזמן הריקוד אנו נכנסות לתנועות דרמטיות, חזקות, תכליתיות ומוגדרות בבירור. ככל שהאנרגיה מצטברת, תנועות יכולות להיות מורכבות יותר, אפילו אחוזות טירוף. באמצעות תנועה דינמית זו אנרגיית השמש נדלקת, והלוחמת הפנימית שלנו מגיחה החוצה.
צאקרת הלב
כשאנחנו רוקדות את צ’אקרת הלב, אהבה וחמלה מניעות את התנועה שלנו. במצרים העתיקה ריקודים המשתמשים בתנועות זרועות מוגזמות היו מכניסות את המשתתפים למצבים עמוקים של הרמוניה שמחה. כמו כן, בריקוד זה, משתקפים ריקודים מסין, שבהם תנועות חיקוי ביטאו את האיחוד בין שמיים וארץ, סימלו איזון – אחת מאיכויות הפעולה העיקריות של צ’אקרת הלב ,. בריקוד הצ’אקרות, אנו שואבים השראה מריקודים אלה, ומניעים את הזרועות כדי להרגיש מרוממות, קלות וחופשיות. בהשראת הקדומים אנו רוקדים מסע דאיה של אהבה, חמלה ושמחה.
צאקרת הגרון
ריקוד צ’אקרת הגרון יכול להיות בהשראת ריקודים עתיקים רבים, שם נשזרו הקול והריקוד יחדיו. במצרים העתיקה לרוב רקדו שחקנים בזמן דקלום שירה, בעוד שבהוואי שולבו זמירה וריקוד כדי לתקשר את הסיפור. בתרבות הטיבטית, טקסים מיסטיים המבוצעים על ידי נזירים ישלבו קריאות וצלילים, עם תנועות עדינות של הגוף. בריקוד הצ’אקרות אנו מביאות לחיבור בין צליל ותנועה להעצמת הביטוי העצמי והיצירתיות שלו.
העין השלישית
בצ’אקרת העין השלישית אנו יכולים להתרומם למצבי תודעה אקסטטיים ומשתנים באמצעות ריקוד טראנס. נוהג זה עדיין מקובל בכל העולם, והיה קיים ברבות מהתרבויות העתיקות של דרום מזרח אסיה, אפריקה, המזרח התיכון ויבשת אמריקה. היו סיבות רבות, טקסיות ורפואיות, להיכנס לטראנס. משתמשים בריקוד טראנס לפתיחת צ’אקרת העין השלישית. כל רקדן נסחף ליקום הוויזואלי שלו תמונות, צבעים, תובנות, לעין השלישית אין גבולות.
צאקרת הכתר
ריקוד צ’אקרת הכתר הוא ריקוד התמסרות. תרבויות מכל יבשת אימצו צורה כלשהי של ריקודים דתיים או רוחניים. בתרגול שמאני קדום, נעשה שימוש בריקוד כדי להתייחד עם הרוחות, ואילו במצרים העתיקה היו ריקודים פולחניים מסוימים שהיו מכריעים לתוצאה המוצלחת של טקסים דתיים. לבודהיסטים הטנטרים של נפאל יש מסורת מחול עתיקה המכונה Charya Nritya, מונח סנסקריטי שפירושו “ריקוד כמשמעת רוחנית”. בריקוד זה, אנו פותחות את השער לנשמה באמצעות ריקוד קודש מדיטטיבי. זהו הריקוד הפרדוקסלי ביותר: זהו ריקוד השקט. לעתים קרובות תהיה מעט תנועה פיזית הנראית לעין. הריקוד הוא פנימי, לעת עתה הנשמה היא שרוקדת, רוקדת עם האלים.
ריקוד דרך מערכת הצ’אקרות הקדומה מעורר לא רק את גופנו, אלא מרחיב את התודעה, וקורא לנשמה. מערכת הצ’אקרות מספקת לנו מודל לשילוב גוף, נפש ורוח. מודל זה מקיף את כל החוויה האנושית ומספק הזדמנות למצוא הרמוניה ואיזון בחיינו. קרל יונג, חלוץ הפסיכולוגיה האנליטית, היה מהמערביים הראשונים ששאבו השראה ממודל זה ביחס לעבודתו על מה שכינה ‘תהליך האינדיבידואציה’, כלומר המסע לעבר שלמות.
מערכת הצ’אקרות מהווה סולם אנרגטי המגשר את עולמנו החומרי עם עולמנו הרוחני. אנחנו יכולות להשתמש בסולם בכדי להגיע למחוזות תודעה גבוהים יותר, וכשאנחנו מטפסים חזרה מטה, אנחנו מביאות איתנו את היכולת לשלב רמות חדשות של מודעות בחיי היומיום שלנו. עבודה עם הצ’אקרות דרך הריקוד מחברת אותנו לליבת היצרים הפיזיים שלנו. ברגע שמושג חיבור זה, ניתן להכיל, ולשלב חוויות אחרות פחות מוחשיות של הנפש והרוח.
לשיעור קצר של ריקוד צ’אקרות, ניתן ללחוץ כאן:
בברכת ריקוד, שחרור, הנאה והנעה
סבטלנה
מרחב ריפוי בווטאפ
קבוצת מסרים קבוצתיים ואישיים , ברכות ותדרים מרפאים. מטרתה לתמוך בתהליכים התפתחות אישיים ורוחניים.
הצטרפי אלינו כדי לקבל עדכונים על מדיטציות, מאמרים חדשים ועוד שלל הפתעות.
