ההבנה הזו הביאה לפיתוח פרקטיקות רבות שעוזרות לנו לאזן ולתעל את אותה אנרגיה, כמו רייקי, צ’יגונג, טאי צי, מדיטציה. אלו רק חלק מהדרכים הרבות, לעבוד עם האנרגיה כדי לזרז את הריפוי של הגוף.
שיטות כמו רייקי והילינג, מאפשרות לנו גם להתחבר לאני העליון וכל מה שסביבנו – להעזר באנרגיה הנמצאת מחוץ לגופנו, כדי לאזן את האנרגיה שלנו ביתר קלות.
כאשר אנחנו עובדות בשיטות אלו באופן עצמאי, זה מאפשר לנו להכניס טקסים קטנים ליום יום שלנו כדי לשמור על הבריאות לאורך זמן. רב האנשים יתארו את התחושה כמרגיעה, נוחה ומרפה. עם זאת לעיתים השינוי האנרגטי, יכול להרגיש עוצמתי גם בגוף ואף להביא לשינויים במצב הרוח שלנו.
כאשר ד”ר אוסיי, ייסד את שיטת הרייקי, מטרתו הייתה ליצור כלי של צמיחה רוחנית. האפקט של הריפוי הפיזי היה “תופעת לוואי” של העלייה במודעות.
השימוש באנרגיית הריפוי מגיעה עוד מהילדות, באופן אינטואטיבי.
האם את זוכרת כאשר היית ילדה, נפגעת ונרגעת מהמגע האכפתי של מישהו שאוהב אותך?
נשיקה סמלית של אם או אב יכולה לשפר את הכאב ולהקל עליו.
הנטייה הטבעית שלנו להגן על אזורים פגועים עם כפות הידיים שלנו – ובכך גם “למשוך” לשם את אנרגיית הריפוי, מסייעת לנו להחלים.
האנרגיה היא אינסופית ואין אדם או ארגון שיש לו בעלות עליה. כל מה שאנחנו צריכות כדי לקבל את הגישה אליה, זאת הכוונה לסנכרן את עצמנו איתה וכך גם הרצון להתמסר ללב שיוביל אותנו.
נקודות שחשוב לזכור
האנרגיה זורמת דרכנו, לא מאיתנו.
חשוב לשים את הכוונה להיות צינור נקי וכך נרגיש מלאות גם אחרי שאנחנו מטפלות בעצמנו (לא ניקח ממקום אחד כדי לטפל במקום אחר) וגם במידה ואנחנו מחליטות לעזור לאחר.
האנרגיה בעלת אינטליגנציה
היא תזרום לאן שהיא נחוצה. לעיתים נניח את הידיים שלנו במקום אחד ונרגיש אותה במקום אחר. חשוב לנשום לתוך זה ולהתמסר לצורך שעולה.
לגשת לריפוי עצמי בתוך מקום רגוע ונינוח.
לעשות מדיטציה נעימה לפני, או פשוט לצאת להליכה שתרגיע אותנו.
אנחנו טועות לחשוב שצריך לטפל בעצמנו כאשר מאוד כואב, או אנחנו מוצפות כדי להרגיע את הרגשות, אבל הריפוי עובד נפלא כאשר אנחנו בהרפייה, בלי “לחץ” על התוצאה.
חשוב לעבוד על הכאב, בעיקר בכאב כרוני ומחלות כרוניות – דווקא בתקופות ההקלה. גישת המניעה מאשר התקפה עם הטיפול שלנו את הגוף. כמו שלא נרצה לטפל באחר, כאשר אנחנו נמצאות בחוסר איזון וכאבים.
